הרבה זמן לא כתבתי כאן מסיבות רבות. עכשיו אנסה למקד את הבלוג בשימוש בלינוקס ופחות בנושאים האחרים.

לא תמיד יש גישה לרשתות אלחוטיות באופן חופשי ולעתים יש צורך לגלוש גם כאשר אין חיבור אפשרי.

מכיוון שלמרבית האנשים יש טלפונים מדור שלישי המאפשרים גלישה גם באמצעות המחשב (יש לברר איזו חבילה יש לכם ומה העלות העסק בחלק מהחברות יכול להיות מאוד יקר) ניתן להשתמש במקרי חרום באפשרות זו.

מסיבות של שרידות הסוללה (של המחשב והטלפון) העדפתי לחבר את הטלפון באמצעות כבל USB.

כאשר מחברים את הטלפון למחשב יש לבחור מצב PC suite ולא אחד מהמצבים האחרים.

במסך האובנטו יש להכנס (מקש ימני) למנהל הרשתות ולבחור edit connection

לאחר מכן מתקבל המסך הבא:

יש לבחור הוסף (add) ולעבור למסך הבא:

שימו לב שאורנג וסלקום כבר קיימים שם, את התמיכה מפלאפון יש לקבל משרות הלקוחות. יש לבחור את שם הרשת ולאשר.

לאחר שאישרתם החיבור לא יעבוד מכיוון שיש בעיה קטנה בהגדרות יש להכנס לחיבור שיצרתם קודם ולשנות את שם  APN ל -uinternet(בנושא זה התמיכה של אורנג לא עזרה לי אלא החברה ב-whatsup

ולאחר מכן לשמור (אין צורך בסיסמה).

זה עכשיו ניתן לחבר את הטלפון ולבחור ברשת ולגלוש דרך הטלפון (שוב בידקו את נושא העלויות בחבילה שלכם).

אני משער שהנושא זהה למרבית מכשירי דור השלישי שתחברו (חיברתי בעבר SE Z610).

לגבי ספקים אחרים אתם מוזמנים לנסות ולקוות שהתמיכה תעזור.

לאחרונה ישנם הרבה דיבורים על הצעת חוק 892, אשר במסגרתה יסוננו כל אתרי האינטרנט על מנת למנוע תוכן “לא ראוי”.

סינון התוכן מופעל היום בהרבה ארגונים באמצעות תוכנות דוגמת E-Safe ודומות לה. גם בארגון בו אני עובד מופעלת תוכנה זו.
היום ניסיתי להכנס לאתר של אחי דקר וזה מה שקיבלתי.

למה היא נכנסה לקטגורית פורנוגרפיה ל-ESAFE פתרונים, אבל בכל מקרה היא לא היחידה שנחסמת ללא כל עוול בכפה.

מכיוון שבטוח שלמשרד התקשורת אין רשימה של אתררים אסורים אזי סביר שהוא יתבסס על אחת התוכנות ובסיסי הנתונים הקיימים כיום. מה יקרה אחרי החוק הזה לאתרים דוגמת אחי דק”ר? כפי הנראה יצטרכו להקים גוף שיטפל בכל החריגים שיהיו. מי שלא יקבל תשובה מספקת מגוף זה יפנה לבג”צ וכו העסק צפוי במהרה לקרוס אל תוך עצמו.

על מנת לפשט את התהליך של החוק הוצע כי בעלות החסימה ישאו ספקיות האינטרנט וכך לכאורההמדינה לא תישא בכל עלות.

הבהרת הנקודה, כי הפעלת הועדה/מועצה ציבורית תדרוש מתקציב המדינה סכומים גדולים (בעצם מדובר בעבודה סזיפית למדי) מעל לסף הדורש אישור של משרד האוצר (חמישה מיליון ש”ח בשנה), תאפשר לעכב ואף לחסום את הצעת החוק.

הרבה זמן עבר מהפוסט האחרון שלי ואני מקווה לחזור לכתוב בקצב גבוה יותר.

נביעות השיקה לאחרונה את נביעות+ אשר לפי האתר שלה:

• מים מינרלים טבעיים;
• 5 ויטמינים מקבוצה B;
• טעמים עדינים;
• ללא צבעי מאכל;
• ללא חומרים משמרים.

מעין המים המינרלים של נביעות הוא עין זהב אשר נמצא בסמוך לקריית שמונה. בקבוקי המים המינרלים הרגילים מבוקבקים שם.

בקבוקי נביעות+, על פי הכיתוב עליהם, מיוצרים באשקלון (כפי הנראה במפעל קארלסברג השיך לקוקה קולה החברה האם), כ-200 ק”מ מקרית שמונה. כיצד מגיעים המים המינרלים מעין זהב בקרית שמונה לאשקלון ? האם נביעות הקימו את המוביל הארצי 2 או שמה בקבוקי נביעות מיוצרים ממי ברז מסונונים בלבד בתוספת קצת תרכיז טעם ?

פניתי לנביעות ואני מחכה לתשובה.

עידכון:  דיברתי היום עם נביעות הם טוענים שיש שלוש מכליות שמביאות המים מקריית שמונה לקרלסברג לצורך שימוש בקו היצור החם. כך שכנראה בכל זאת הם משתמשים במים מינרלים.

אחת הבעיות העיקריות שמטרידות מהגרים ללינוקס הוא מה יהיה עם כל האתרים שאינם עובדים לפי הסטנדרטים וניתן לראותם ב-Internet Explorer בלבד. הדוגמאות הבולטות היו אתרי הבנקים (למיטב ידיעתי כיום הבינלאומי, הפועלים והמזרחי פועלים היטב גם בשועל) ואתרים ממשלתים וציבורים.

חוסר היכולת לגשת לאתרים הללו היווה מחסום שמישות למי שרצה להגר ללינוקס.

במהלך שלוש השנים האחרונות אני משתמש בלינוקס כמערכת ההפעלה הראשית והיחידה במחשבי ומזלי לא נזקקתי ל- Internet Explorer לאתרים בהם אני גולש. בפעמים היחידות בהם נזקקתי ל-Internet Explorer דחיתי את השימוש למחשב בעבודה המריץ חלונות. במשך כל התקופה ידעתי על פרויקט WINE המאפשר להריץ תוכנות חלונות תוך הדמית ה-API של חלונות וכן פרויקט IE4Linux המאפשר התקנה של Internet Explorer והרצתו בלינוקס.

מעת לעת קראתי על קשיים של משתמשים בהתקנת Internet Explorer בלינוקס ולכן נמנעתי מלעשות זאת.

בעקבות ההתקנה של Automatix התאפשר לי להתקין WINE ולכן ניסיתי להתקין גם Internet Explorer לפי הוראות ההתקנה באתר IE4Linux.

מכיוון ש-WINE כבר היה מותקן ניגשתי ישר לצעד מס’ 6:

 wget http://www.tatanka.com.br/ies4linux/downloads/ies4linux-latest.tar.gz
 tar zxvf ies4linux-latest.tar.gz


 cd ies4linux-*


 ./ies4linux

השורה האחרונה מריצה את הסקריפט המאפשר לכם לבחור איזו גרסה של IE תתוקן: 6, 5.5 או 5.01 והאם יותקן גם פלש. לאחר הורדת קבצים (מאתר מיקרוסופט) מותקן לכם ה-IE:

קרן מוזילה שיחררו את גרסה 2 של תוכנת הדואל ציפור הרעם. מכיוון שהשחרור בוצע לאחר סגירת גרסת האובנטו 7.04 הוא אינו נכלל במסגרת העדכונים השותפים אלא יכלל רק בגרסה הבאה Gutsy Gibbon.

מי שבכל זאת מעוניין בגרסה זו תוך שימוש בגרסה הנוכחית (וכנראה גם קודמות) ואינו מעניין להתקין מקוד מקור או להוריד את התוכנה ולפרוס מוזמן להשתמש ב-Automatix. באמצעות תסריט זה ניתן להתקין את גרסה 2 של ציפור הרעם בלחיצת כפתור (וגם את Skype, Google Earth, picsam ועוד).

במהלך ההתקנה מיובא החשבון הישן שלכם וכל ההגדרות נשמרות. שימו לב כי הספרייה המוסתרת:

.mozilla-thunderbird

  אינה משמשת יותר את ציפור הרעם ונוספה לכם ספריה חדשה בשם:

.thunderbird

אשר מכילה את כל המידע שהיה בספריה הקודמת. במידה שיש לכם הרבה דואלים ישנים ספריה זו יכולה להיות גדולה למדי ולהכיל מס גיגה. במידה שאתם מרוצים מהשדרוג אתם יכולים למחוק את ספריית .mozilla-thunderbird ולחסוך את המקום.

בהצלחה.

קראתי אצל אילן שביט על בעיית הקרנל שהוא חווה ב-Feisty ואני מכיר את הבעיה שלו וחווה אותה החל מגירסה 2.6.20-11-generic.

באחת התגובות שלו אילן מציין שהוא מוחק מה-grub ידנית את הקרנלים הישנים.

אני רוצה להציע דרך יעילה למחוק את הקרנלים הישנים וגם כבונוס לשחרר מקום על ההארד דיסק למי שחסר (כ-100 מגה לכל קרנל).

בשלב ראשון על מנת לדעת אלו קרנלים מותקנים כדאי להריץ את הקוד הבא:

cat /boot/grub/menu.lst

ואז תקבלו את רשימה דומה לבאה:

title           Ubuntu, kernel 2.6.20-15-generic
root            (hd0,0)
kernel          /vmlinuz-2.6.20-15-generic root=/dev/hda2 ro quiet splash
initrd          /initrd.img-2.6.20-15-generic
quiet
savedefault

title           Ubuntu, kernel 2.6.20-15-generic (single-user mode)
root            (hd0,0)
kernel          /vmlinuz-2.6.20-15-generic root=/dev/hda2 ro single
initrd          /initrd.img-2.6.20-15-generic

title           Ubuntu, kernel 2.6.20-14-generic
root            (hd0,0)
kernel          /vmlinuz-2.6.20-14-generic root=/dev/hda2 ro quiet splash
initrd          /initrd.img-2.6.20-14-generic
quiet
savedefault

title           Ubuntu, kernel 2.6.20-14-generic (single-user mode)
root            (hd0,0)
kernel          /vmlinuz-2.6.20-14-generic root=/dev/hda2 ro single
initrd          /initrd.img-2.6.20-14-generic

title           Ubuntu, kernel 2.6.20-13-generic
root            (hd0,0)
kernel          /vmlinuz-2.6.20-13-generic root=/dev/hda2 ro quiet splash
initrd          /initrd.img-2.6.20-13-generic
quiet
savedefault

על מנת להסיר קרנל מסויים יש להתיחס לקטע שבאה אחרי המילה kernel קרי 2.6.20-13-generic.

הפקודה על מנת להסיר את הקרנל היא:

 sudo apt-get remove linux-image-2.6.20-14-generic

שימו לב הפקודה הזאת מאוד מסוכנת ויכולה לגרום לנזק מהותי למערכת שלכם ! אל תבצעו אותה אם אתם לא בטוחים במה שאתם עושים.

רצוי להשאיר על המערכת לפחות את שני הקרנלים האחרונים שעבדו.

כאשר אתם מסירים את הקרנלים בצורה זו הגראב מתעדכן גם כן והשורות המיותרות יורדות.

מי שהתחיל עם ה- Feisty כבטא יכול לצבור כבר כ-10 קרנלים שתופסים אצל כגיגה, רצוי וכדאי למחוק את המיותרים.

בשבוע שעבר הבן שלי מצא טלפון סלולארי יקר (V3X)במגרש הכדורסל הפתוח בשכונה. הטלפון כנראה נשאר שם במשך הלילה הגשום והוא נרטב. לאחר יבוש שלו ניסינו להפעיל אות הוא עבד למספר שניות, הצליח ליצור שיחה עם טלפון אחר שלי וכבה. הסוללה נגמרה.

רצינו להשיב את הטלפון לבעליו. מכיוון שהיה לי מספר הטלפון של המכשיר אמרתי לעצמי הדרך הפשוטה היא דרך אורנג.

התקשרתי למוקד והודעתי שמצאתי טלפון ושאלתי האם הם יכולים להודיע לבעל המנוי כי המכשיר שלו אצלי ושיצור אצלי קשר על מנת לקבלו.

התושבה של המוקדנית: “אנו לא מקשרים אנשים אם אתה רוצה עליך להביא את הטלפון לנקודת שרות ואנו (אורנג) נעביר אותו ללקוח”.

ניסיתי לשכנע כי אני בסך הכל מתכוון להחזיר את הטלפון וכל מה שעליהם לעשות הוא להעביר את המספר האישי שלי, אך הם עמדו בסרובם.
מכיוון שאין מוקד שרות של אורנג סמוך למקום מגורי ומכיון שחששתי כי אורנג גם יחזירו את המכשיר וגם יגבו השתתפות עצמית סרבתי.

בשלב הבא הוצאתי את כרטיס הסים מהמכשיר והכנסתי לאחד המכשירים שלי.

דיפדוף קצר ברשימת אנשי הקשר הביא אותי לרשומה: “אבא”.

חייגתי, ענה האב אשר כלל לא ידע שהטלפון אבד מכיוון שהוא גרוש והילד חי עם האם.

לאחר שיחת טלפון נוספת הגיעה האם וקיבלה את הטלפון.

מסקנות:

• אורנג’ לא תעזור לאנשים ישרים להחזיר את הטלפון שלכם;
• רצוי שעל כרטיס הסים שלכם יהיו רשומות נטרליות שניתן יהיה להתקשר איתם/ביתכם בקלות.

ללא מילים

בעקבות השירשור הארוך הזה ב-Whatsup החלטתי לכתוב את הנקודות שלדעתי מפריעות להגירה של משתמשים מ-WINDOWS ללינוקס.
בפוסט הזה אני לא מתכוון לגעת בנושאים הטכניים יותר אלא בהכנות התפיסתיות שיש לבצע לפני תחילת ההסבה. לעניין השגיאות הטכנולוגיות ישנו הפוסט המעולה של שושנה פורבס העוסק בעניין. בסוף הפוסט יהיו הפניות למדריכים הרלבנטיים לנושאים המוזכרים כאן.

לינוקס זה לא וינדוס

בהרבה מקרים המתקינים מחליטים להתקין לינוקס ומתוך תפיסה מוטעית כי לינוקס היא “הגרסה הבאה”/ הגרסה הבטוחה של וינדוס. בפועל המצב שונה. השוני בין תפיסת העבודה של לינוקס ווינדוס שונה לחלוטין בתחומים הבאים:

• מערכת הקבצים שונה לחלוטין (לא ניתן להתקין לינוקס כספריה בכונן D שלכם יש צורך בשטח פנוי בדיסק);
• התקנת תוכנות נעשית בדרך שונה ואין צורך להוריד תוכנות מהאינטרנט אלא לעשות שימוש במנהל חבילות התוכנה אשר מבצע את כל הדברים עבורך;
• השימוש בטרמינל (חלון דוס) לא נועד רק לגיקים, והא מאוד שימושי וקל בעת שימוש במדריכים שונים הנמצאים ברשת - פשוט מבצעים קופי פייסט לטרמינל. מבחינת משתמשי וינדוס השימוש בטרמינל הוא כמעין חזרה לימי הביניים (דוס כבר אמרנו) והוא מוצג כחסרון של הלינוקס, בפועל לאחר שמפנימים את השימוש בו ויודעים מתי עדיף להשתמש בטרמינל השימוש בו הופך להיות קל יותר. (ביננו הניווט בסעיפי הרגיסטרי מסובך יותר וברור פחות.)

מרבית הניסיון שיש לך לא רלבנטי ללינוקס;

במרבית המקרים מגיעים להתקנת לינוקס לאחר שנים של שימוש בווינדוס, תוך צבירת נסיון רב. המתקין הפוטנציאלי (אתה) התקין כבר בחייו מספר מחשבים ומשמש כמעין גורו אזורי לענייני מחשב. התחלת התקנת לינוקס מחזירה את המתקין שנים רבות אחורה והוא הופך להיות לפתע פתאום Newbe וכל פעולה פשוטה לכאורה הופכת להיות מסובכת ולגמרי לא ברורה (זכור לי באופן אישי נסיון שלי: שפתיחת Folder חדש דרשה חיפוש באינטרנט לפקודה המתאימה). ההבנה מראש שבשבועות הקרובים אתה תהיו Newbe תעזור לכם להתגבר על הבעיה כאשר תפגשו אותה.

בחירת הפצה;

לאנשי ווינדוס היה קיים עולם פשוט למדי היה XP ויש לו שתי גרסאות Home ו-Pro כאשר לרוב מתקינים את גרסת ה-Pro מכיוון שאף אחד לא רוצה להתקין משהו נחות. כאשר מגיעים לעולם הלינוקס ניתקלים פתאום בשפע של ההפצות, הגרסאות וסביבות העבודה ולא מבינים מה יותר טוב ומה רצוי להתקין. כאשר שואלים שאלה זו בפורומים מקבלים שטף של אינפורמציה הידוע יותר כ-”מלחמת הפצות”.

העקרונות אשר לפיהם כדי לכם לבחור הפצה הם:

• פופולריות ההפצה בפורומים - בידקו אלו הפצות מוזכרות בפורומים, מה מהירות התגובה לשאלות על ההפצה בפורום הרלבנטי. כאשר תתקלו בבעיה בהפצה לא פופולרית תצטרכו להשקיע מאמצים רבים (בעיקר לגגל) ויחלוף זמן עד אשר תפתרו את הבעיה.
• העדפות הגרפיות שלכם GNOME, KDE, XFCE צריך להשתמש ב-LiveCD על מנת לבחון את הסביבות השונות.

מתן זמן להגעה למערכת עובדת;

משתמש, אשר מעולם לא השתמש בעבר בלינוקס והעביר את כל חייו הבוגרים בשימוש בתוכנת חלונות, צריך לקחת בחשבון כי יעברו כשבועיים עד אשר המערכת תעבוד לשביעות רצונו.

ברוב הפצות הלינוקס לאחר ההתקנה הראשונית מגיעים למצב של מערכת עובדת בממשק הגרפי, אבל אז מתגלות חלק מהבעיות הבאות:

• יש קושי בחיבור לאינטרנט;
• חלק מהציוד ההקפי לא עובד (כרטיסי רשת חוטיים ואלחוטיים, כרטיסי מסך לא מספקים רזולוציה מתאימה, עכברים אלחוטיים ומקלדות לא מתפקדים כצפוי או בכלל וכל הציוד ההקפי האחר עשוי לא לתפקד).
• אין עברית;
• יש קושי בהגדרות פונקציות תצוגה מתקדמות (Beryl, xgl)

פירמוט מחדש אינו פתרון

כל מי שהתשמש בווינדוס יודע שכאשר העניינים מסתבכים או המחשב נתקע ולא מגיע לחלון הגרפי, הפתרון האולטמטיבי הוא להתקין מחדש. זה אינו המצב בלינוקס. הכנסתם את סידי והתקנתם ולאחר האיתחול לא עולה לכם המנשק הגרפי לו חיכיתם, על תמהרו להתקין מחדש, במרבית המקרים במידה שיש לכם את שורת הפקודה, ניתן במספר פקודות די פשוטות להגיע לממשק הגרפי בקלות, הכנסו לפורומים תארו במפורט את הבעיה והודעת השגיאה ובמרבית המיקרים הפתרון די פשוט. אל תתיאשו מהר.

לסיכום:

מי שמתכוון להכנס לנושא הלינוקס לצורך בחינה או סתם לכיף צריך להיות מוכן למכשולים הללו. למי שמכיר טוב את הוינדוס הבעיות לפעמים משגעות וגורמות לרצות לנטוש את הנסיון. הצלחת התהליך מותנת קודם כל ביכול לעבור את התהליך המנטלי של למידה משלב ראשון.

בטרמינילוגיה הסוציאל-דמוקרטית או הסוציאל-סוציאל-דמוקרטית (ובעברית קומוניסטים) כאשר מזכירים הפרטה יש מנופפים ב-18 המשפחות.

מדובר במחקר מופרך שנערך על ידי BDI של חלק אשר התבסס על הטבלה הזאת. ומסגרתו הגדרו משפחת עופר, אריסון, בורוביץ’, בינו, דנקנר, המבורגר, ורטהיים, ויסמן, זיסאפל, לבייב, פדרמן, סבן, פישמן, שחר-קז, שטראוס, שמלצר ותשובה כמשפחות השולטות במשק.
הטבלה מציגה את דרוג 500 החברות הגדולות בישראל לפי BDI. סך המחזור של 500 החברות הללו לפי BDI הוא 620 מיליארד ש”ח.

במסגרת הרצון של BDI לנפח את הנתונים (על 18 המשפחות) הם בחרו לבחון את נתוני המחזור המאוחדים של החברות, על מנת לנפח עוד יותר את הנתונים לא היססו ב-BDI לחבר את נתוני חברות האחזקה לנתוני החברות הבנות. וכך נוחי דנקנר שמחזיק קצת יותר מ-45% מ-IDB אחזקות אשר יש לה מחזור של כ-14 מיליארד ש”ח (כ-2.2%) מופיע כמי שמשפיע על 4.8%. איך הגיעו לזה פשוט חיברו את IDB אחזקות עם IDB פיתוח ועם סלקום והגיעו ל-30 מיליארד ש”ח. גישה דומה יושמה לגבי שאר המשפחות.

אבל הטעות המתודולוגית אינה חשובה ויש להסתכל על הרשימה בהקשר ההיסטורי שלה. הטענה כנגד “18 המשפחות” היא שכל נכסי המדינה עוברים בזול לעשירים בעת הפרטות. הסתכלות על הרשימה 20 שנה אחורה בזמן מלמד שלא כך. והנה הדוגמאות העיקריות:

1. לבייב - עלה ארצה מטשקנט בשנת 1971 ובשנת 1985 לבייב היה עסוק בהקמת עסקי הילומים שלו והיה לא מוכר כלל במשק הישראלי. רק בשנת 1996 רכש את אחזקותיו באפריקה ישראל שהיתה אז חברת בניה גדולה אך לא יותר מזה. עיקר כספו הגיע מעסקיו הבינלאומים. ומרב ההשקעות שלו מופנות כיום לחו”ל. ממש לא דוגמה לעשיר מלידה.
2. סבן - עוד עולה חדש שלפני 20 שנה עדיין לא הקים עדין את סבן אנטרטיימנט שהכניסה לו את מרבית כספו. ההחזקה העיקרית שלו בישראל היא בבזק. שוב עוד אחד שהוא ממש לא דוגמה לעשיר מלידה.
3. שמלצר - לפני 20 שנה בעלים של חברת השכרת רכב שעיקר פעילותה השכר כלי רכב לצבא. שוב מדובר ביזם אשר את עיקר כספו עשה מפעילות עסקית ולא ממשלתית;
4. יצחק תשובה - עולה מלוב שהחל לעבוד בגיל 12. לפני 20 שנה היה קבלן נתנייתי קטן אשר הצעד הגדול שלו עשה לפני 10 שנים בעת שרכש את דלק, שהיתה חברת דלק די מנומנמת, מדסק”ש. היה עסקיו מתפרשים על ישראל וארה”ב.
5. זיסאפל - לפני 20 שנה הקים את לננט אשר היוותה את הבסיס לכל עסקי המשפחה. מרבית האחזקות בקבוצה הן של חברות טכנולוגיה אשר עיקר פעילותן בייצוא.
6. בינו צדיק - שימש לפני 20 שנה כמנכ”ל בנק לאומי לאחר פרישת יפת בעקבות ועדת בייסקי.
7. דודי ויסמן - החזיק לפני 20 שנה חברה בשם ביליסול שהפעילה כחמש תחנות דלק שהעיקרית בהן היתה התחנה ליד בית חולים בלינסון בפ”ת. עיקר הגידול שלו בוצע לאחר רכשית רשת אלון וההתרחבות לארה”ב.
8. אריסון - לפני 20 שנה כלל לא היתה פעילה בארץ. עיקר עושרה הגיע מעסקי הספנות בארה”ב. לפני 10 שנים רכשו את השליטה בבנק הפעולים ומאז מעורבים בעסקים בארץ.

הדוגמאות הללו הן של משפחות אשר עיקר התקדמותן בוצעה ב-20 שנה האחרונות ואצל חלקן מרבית עושרן אינו נובע מפעילות בישראל אלא מעסקים בחו”ל. כן, קיימות ברשימה משפחות אשר עושרן צמח במקביל למדינת ישראל, אך במרבית המקרים בעקבות יזמות עסקית שלהן.

מי בכל זאת השפיעה לפני 20 שנה על המשק הישראלי:

• משפחת ראקאנטי - שהיתה בעלת השליטה על IDB ובעבר על בנק דיסקונט ופשוט נעלמה מהמשק הישראלי לאחר המכירה לנוחי דנקנר;
• משפחת אייזנברג - שהיתה בעלת השליטה בחברה לישראל
• חברת העובדים - תאגיד על הסתדרותי אשר העסיק עשרות אלפי עובדים וקרס במהירות בסוף שנות השמונים.
• כלל - תאגיד ענק שהעסיק עשרות אלפי עובדים ומנכלו היה אהרון דוברת, תאגיד זה גווע לאחר רכישתו על ידי IDB וכיום פעיל בעיקר בתחום הביטוח והפיננסים.

כך שרואים שמי שהשפיע לפני 20 שנה כבר לא משפיע כיום ומי שמשפיע כיום לא בהכרח יהיה כאן בעוד 20 שנה.

מי חסר ברשימת המשפעים היום למרות שהם מעסיקים גדולים וחשובים:

• אינטל;
• מוטורולה;
• קומברס (קובי אלכסנדר ?);
• אמדוקס
• האצ’יסון ומפואה (הבעלים של פרטנר תקשורת).
• ועוד רבים אחרים

כל האגדה על “18 המשפחות” נולדה על ידי אוסף של אנליסיטים משועממים וחסרי יכולת ופוליטקאים בעלי אגנדה פוליטית. הסיפור הזה חסר כל אמירה משמעותית וממש לא שווה התייחסות כל מטרתו היא לנגח את מי שמדבר על שוק חופשי ויעילות כלכלית.